זוכרים את התקופה בה נאלצנו אשכרה לשתול צמחים באדמה, להתלכלך, להזיע, להשקות ולנקש עשבים שוטים? – No more

המערכות ההידרופוניות פרצו לחיינו באחת ושינו את כל כללי המשחק בכל הנוגע לגידול צמחים.

ישנן טכניקות ומערכות שונות לגידול על בסיס מים, בכתבה הבאה נביא בפניכם את כל סוגי המערכות בצירוף הסברים ויתרונות

ניתן גם להאזין:

מערכות הידרופוניות – איך זה עובד?

ישנן סוגי מערכות הידרופוניות שונות על בסיס מצעים שונים. רבים נוטים לחשוב כי מערכת הידרופונית היא דווקא כזו בה הצמחים גדלים על בסיס מים בלבד אך לא רק.

ישנם סוגי מצעי גידול אינרטים (בסיסיים) ללא אלמנטים המאפשרים להזין את הצמח בחומרי הדישון באופן ישיר ומספקים הגנה ותמיכה לצמח.

שיטות הגידול הישנות על בסיס אדמה אילצו את הצמח לפרוס את שורשיו ו"לבזבז" כמות לא מבוטלת של אנרגיה בחיפוש אחר מקורות מים ודישון.

לעומת זאת, בשיטות הגידול ההידרופוניות, הצמח "מתפנק" ומקבל את כל האלמנטים ההכרחיים עבורו ישירות לשורשים מה שמאפשר לו להשקיע את מירב האנרגיה על צמיחה לגובה והתפתחות מואצת ועשירה.

סוגי המערכות ההידרופוניות הנפוצות:

הרצה לפסולת

(RTW) – Run To waste

נתחיל במערכת הידרופונית בסיסית שמאוד נפוצה בקרב המגדלים המשקיענים בבית.

עיקרון השיטה הוא שתילת הצמח במיכל על בסיס מצע אינרטי שהשקייתו מתבצעת באופן ממוחשב אוטומטי או ידנית.

השיטה מבוססת על שימוש חד פעמי בתמיסות ההשקיה, המים המיותרים המתנקזים בצינור או בתחתית העציץ (תלוי בסוג המערכת) מוגדרים כפסולת (מכאן מגיע השם שלה אגב) ובדרך כלל לא מבצעים בהם שימוש נוסף.

המגדלים המשתמשים בה מבצעים בדיקות מוליכות וחומציות בכדי להבין את מצב הזנת הצמחים.

רבים משתמשים בה דווקא בשילוב מצע קוקוס או בכל מצע אחר המסוגל לאחוז נוזלים.

במידה והמערכת מבוססת על צינור העיקרון הוא להשאיר 3 ס"מ מים בתחתיתו באופן קבוע ובכך מבטיחים כי לצמח לא יחסר מים והזנה.

השקיית טפטוף

Drip Irrigation

טכניקה המגיעה אלינו עוד מימי סין העתיקה, שם השתמשו בה באמצעות סירי חרס מחוררים כאמצעי השקיה.

מאז הטכניקה שודרגה כמובן וכיום משתמשים בה כשיטת גידול מודרנית.

השיטה מזוהה כהשקיית מיקרו כשהיתרון המרכזי שלה הוא בחיסכון במים ובחומרי הזנה.

העיקרון בנוי על טפטוף איטי של חומרי הזנה בעזרת שסתומים וצינורות קטנים ישירות על שורשי הצמח ובכך למזער את האידוי.

השימוש בטכניקה מתבצע לרוב כששורשי הצמח נמצאים במצע גידול בעל יכולות ספיחת מים מוגבלות כאשר בתחתיות העציצים תתנקז התמיסה ותשאב בחזרה לשימוש נוסף, בעזרת התנועה במערכת, המים מתמחזרים ומתחדשים בחמצן.

גידול במים עמוקים

  (DWC) – Deep Water Culturing

בטכניקה זו שורשי הצמח מושרים במים עם חומרי דישון לאורך כל מחזור גדילת הצמח.

את העציץ מניחים על רשת עם חורים מיוחדים ליציאת השורשים, את הרשת מרכיבים מעל המאגר בו נמצאת תמיסת הדישון, כאשר השורשים חשופים לתמיסה וסופחים את האלמנטים הדרושים להם בכל רגע נתון.

כידוע (או שלא?!) בדיוק כמונו, גם צמחים זקוקים לאספקת חמצן ויכולים "לטבוע" במידה ולא יהיה אחוז מסוים של חמצן במים ולכן, לתוך המערכת מחדירים צינור אוויר עם משאבת אוויר ואבן אוויר ובכך דואגים לאספקת חמצן קבועה.

המשאבה אחראית על הכנסת החמצן ואילו האבן דואגת לפיזורו במערכת.

האוויר הנדחס לתחתית יוצר בועות אוויר ומאפשר לשורשים לנשום.

מומלץ לבחון אם כמות האוויר והבועות במערכת מספקת ע"י הסתכלות ישירה על המאגר מלמעלה ובדיקה האם ישנן מספיק בועות לכל אורך המאגר.

את עציץ הרשת יש למלא במצעי גידול מותאמים לגידול במים עמוקים כמו הידרוטון או צמר סלעים, מומלץ לבחור את מצע הגידול עפ"י סוגי תמיסות הדישון.

את השורשים אין להכניס במלואם למים, אלא לוודא כי הם מגיעים אליהם, ככל שהשורשים מתארכים יש להוריד את מפלס המים.

איירו הידרופוניקה

aero hydroponics

טכניקה חדשנית שהומצאה בשיתוף פעולה בין ישראל לארה”ב ומשתמשים בה רבות לחקלאות.

שיטת הגידול באיירו הידרופוניקה היא ריסוס תמיסת הזנה ישירות על השורשים.

יתרונו של הריסוס הוא החמצן הטבעי ומיגור גזים בלתי רצויים בתמיסת ההשקיה.

בחקלאות התעשייתית ישנם מרססים גדולים אוטומטיים המבצעים את הפעולה, אך גם בגידול הביתי ניתן למצוא מרססים מיני.

טכניקת זרם הזנה

NFT- Nutrient Film Technique

הטכניקה דומה בעקרונה לטכניקת זרם עמוק, רק שבשיטה זו תמיסת ההשקיה מוזרמת במחזוריות בזרם רדוד ותודות לחיכוך הרב שנוצר בין האוויר לתמיסה, התמיסה מתמלאת בחמצן חיוני.

התזת מערבולת

Vortex

טכניקה הנפוצה בעיקר בחקלאות התעשייתית ובמעבדות המחקר בעולם ופחות בגידול הביתי.

כאשר מנגנון ההזנה מתבצע באמצעות מתיז סיבובי בצורת קונוס.

למתיז חריצים מיוחדים והוא ממוקם בסמוך לשורשי הצמחים.

תמיסת ההזנה מותזת בצורת מערבולת ישירות על השורשים ובכך מאפשרת החדרת חמצן למים.

טכניקת הצפה וריקון (גאות ושפל)

Ebb & flow \ Flood & Drain

עיקרון פשוט ויעיל למדי, המתבצע בצורת הצפה של העציצים בתמיסת ההשקיה לפרק זמן מסוים שלאחריו מבצעים ריקון של התמיסה לפרק זמן נוסף.

התהליך חוזר על עצמו שוב ושוב ומקובל לשימוש בכמה גרסאות דומות הפועלות בצורה טובה –  כל עוד מבצעים אותן נכון.

תכניקת אקווה פוניקה

Aquaponics

טכניקה מגניבה וחדשנית שאנו בישראל אמצנו ואף הפכנו להיות מהמובילות והחלוצות בשימוש בה.

אקווה פוניקה מבוססת על מים, חמצן ודישון בדיוק כמו שאר השיטות, אך הפעם התהליך מתרחש באמצעות דגים מיוחדים וחיות מים נוספות המתאימות לתהליך.

כיצד? במאגר ההשקיה חיים דגים שהפרשותיהם משמשות חומרי דישון והופכות את המים לתמיסת דישון המתאימה לצמחים ללא צורך בתוספות.

המערכת האקולוגית הזו חכמה במיוחד תודות לסימביוזה (יחסי גומלין) המופלאה שהיא מייצרת.

במערכות אלו אין צורך לדאוג לניקיון משום שהדגים מנקים את התמיסה.

כאשר מסתיימת ההשקיה המים חוזרים אל הדגים ובכך נוצרת מחזוריות יעילה עבור המגדל והצמחים גם יחד.

איירופוניקה – פוגפוניקה

aeroponics  – fogponics

רבים מתבלבלים בין טכניקת פוגפוניקה זו לבין טכניקת איירו הידרופוניקה שהוזכרה למעלה, זה הזמן לעשות לכם סדר..

פוגפוניקה היא טכניקה ייחודית בה מתערבים במצב הצבירה של תמיסת ההשקיה והופכים אותה לערפל \ רסס.

ואם תהיתם על שמה, אז זה המקור לפירוש:

Fog = ערפל

במערכת פוגפוניקה משתמשים במערפל שבאנגלית נקרא

fogger

המערפל עשוי ממברנה הפועל בטכניקה על קולית רוטטת בקצב העולה על מיליון וחצי רטיטות לשנייה.

הרטט העל קולי מייצר את הערפל בכך שהוא מפרק את המים לרסיסים קטנטנים שגודלם פחות מ 5 מיקרון

מכיוון שזהו גודלם של הרסיסים הם מסוגלים להיספג בשורשים באופן ישיר

וכך השורשים מסוגלים לספוג את חומרי הדישון והחמצן ישירות מהאוויר המעורפל.

האמת היא שזו אינה טכניקה הידרופונית טיפוסית משום שאין תמיסה נוזלית המגיעה לשורשים כלל.

שורשי הצמחים יונקים מהאוויר (ומכאן גם השם איירו) את האלמנטים הנדרשים בעזרת הלחות המדושנת שבאוויר.

מספר מחקרים שבוצעו על השיטה הוכיחו כי היא יעילה במיוחד בעיקר עבור הצמחים הצעירים בזמן ייחורם והשרשתם.

הטכניקה עדיין אינה נפוצה בגידול הביתי אם כי נראה שהכיוון הולך לשם ובעתיד מערכות מסוג אלה יהיו פופולאריות במיוחד.

מקווים שהבנתם את ההבדלים בין המערכות ההידרופוניות השונות

ובמידה ונותרו לכם תהיות ושאלות נוספות

אנחנו פה לכל התייעצות. 

.